על מחדליה של מדינת ישראל בזירת ההסברה 

מהפכת האינטרנט והמידע שינתה לדורות את דפוסי התקשורת המודרנית. האינטרנט הפך לכלי מרכזי להתעדכנות בהתפתחויות, לאיסוף מידע, לגיבוש דעה, להפצת מידע, לניהול דיונים, ליצירת קשרים חברתיים ולצפייה בתכני אודיו ווידיאו. כל אמצעי התקשורת ה"ישנים" - העיתונות, הרדיו והטלביזיה - נכנעו למהפכה החדשה, וכולם עושים בה שימוש על מנת להגיע לקהלי היעד ולספק להם את התוצרים המבוקשים. כך גם בעולם הכלכלי וברשתות החברתיות. הכלל הוא - אני באינטרנט משמע אני קיים.

את חשיבות האינטרנט הפנימו גם ארגוני הטרור האסלאמיים. אל-קאעידה מנהל את מערכת ההסברה, התעמולה והגיוס היעילה שלו דרך האינטרנט, המשמש אמצעי רב ערך להפצת עיתונים וירטואליים, סרטוני וידיאו, קטעי אודיו ולקיום במה פתוחה לדיונים, הרצאות, שיתוף מידע וכיוצא באלה. מידת ההצלחה של ארגון אל-קאעידה ושלוחותיו להעביר את המסרים הרצויים היא גבוהה ביותר. כל סרטון וידיאו של אוסאמה בן לאדן או סגנו זוואהירי זוכה לחשיפה מיידית בראש מהדורות החדשות ברחבי העולם וזאת מבלי שאל-קאעידה ישלם עבור "פרסומת החינם".

ארגוני הטרור הפלשתיניים פועלים באופן דומה, ולא רק הם. בשנתיים האחרונות חלה פריחה עצומה במרחב הבלוגים ברשת. פוליטיקאים בכירים המכירים בחשיבות האינטרנט מקימים אתרים/ בלוגים אינטראקטיביים המאפשרים להם לשלוט על המסר, ליצור קשר עם קהל התומכים באופן ישיר מבלי להסתמך על התקשורת כמתווך וכן להשפיע על סדר היום בערוצי התקשורת. לשם המחשה, נאום מוקלט של הילארי קלינטון באתר הרשמי צוטט באתרי החדשות בעולם כחלק מהחדשות החשובות של אותו יום. סקרים מורים, באופן חד משמעי, כי חדירת האינטרנט הופכת להיות משמעותית יותר ויותר, ובראש ובראשונה בקרב הדור הצעיר.

עובדות אלה מעצימות את מחדל ההסברה בישראל. משרדי הממשלה והמוסדות האחראיים על תחום ההסברה - בראשם משרד החוץ, משרד הביטחון, דובר צה"ל - בחרו לוותר במודע על האינטרנט ככלי הסברה. גלישה באתרים אלה הינה בגדר "שוטטות שווא" והשחתת זמן. אין בהם מידע עדכני בזמן אמת, הדיווחים לקוניים ורשלניים, ניכר שאין יד מנחה, התיעוד לוקה ביותר, חומר היסטורי כמעט ואינו קיים, העיצוב משעמם ואופציית החיפוש היא בגדר ספורט אתגרי. משרד החוץ מדבר במילים גבוהות על "דיפלומטיה ציבורית" ו"מיתוג מחדש" של ישראל, ואולם אלה מילים ריקות מתוכן המנסות לכסות על חוסר עשייה ורשלנות פושעת, כפי שהוכח השבוע בפרשת המצור על רצועת עזה. ארגון טרור הביס תקשורתית מדינה מפותחת עם תקציבי ענק.

כדי לנהל מערכת הסברה מוצלחת בעידן התקשורת האינטרנטית נדרש בראש ובראשונה לדעת היטב את מלאכת ניהול המידע. זהו היסוד הראשון בחשיבותו, בבחינת "אם אין קמח אין תורה". לצורך זה, יש להקים מחלקת מחקר שתהיה אמונה על איסוף מידע, תהיה מסוגלת להצביע על הזדמנויות בתחום ההסברה, תתריע על איומים, תכין סקירות וניירות עמדה, תעדכן אתרי אינטרנט, תבנה מאגרי מידע אינטרנטיים (חופשיים לשימוש!) ותעדכנם באופן שוטף, תמליץ על אסטרטגיית הסברה, תציע מסרים, תספק חומרי הסברה לקהלי יעד שונים ותייצר הסברה בפורמטים שונים. האינטרנט אמור להיות אחד האפיקים המרכזיים לפעילות ההסברתית וממנו ניתן להשפיע על "עיצוב התודעה" בזירה הבינלאומית. המנצח על מחלקה זו אמור להיות הדובר הלאומי שתחתיו כפופים כל הדוברים הרשמיים במשרדי הממשלה ובמוסדותיה, כולל דובר משרד החוץ ודובר צה"ל. הוא חייב לקבל סמכויות אפקטיביות וגיבוי מלא על מנת להפעיל ולסנכרן את מערכות ההסברה, להתוות קו הסברה אחיד ולוודא יישומה של תוכנית ההסברה באופן יעיל ומשפיע. לצורך זה, יש להכיר ראשית בחומרת מחדל ההסברה ולהגדירו כבעל חשיבות לאומית לשם הקצאת משאבים מספקים להוצאתו לפועל.

למאמר המקורי:
http://www.jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=451&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=12332